Kiddy Grade

Kiddy Grade

החלל לא היה אף פעם מקום כל כך משעשע כאשר הכוחות המגנים עליו מורכבים

מילדות קטנות עם אביזרים כמו אודם מחזק ובקבוק שמפניה שהופך למסך עשן.

קבלו את אקלייר ולומייר, המגינות החדשות על הגלקסיה.

עלילה -

(של העונה הראשונה בלבד):

בעתיד הרחוק, בני האדם מתפזרים במהירות על פני הגלקסיה,יוצרים אלפי מדינות פלנטריות עצמאיות. מכל מקום, כשהאנשים מתחילים לשלוט על מערכות שמש, מתחילות מלחמות.איחוד הפלנטות האינטר-גלאקטי [IPF] נוסד כדי ליצור שלום ויציבות, כדי לקדם שיגשוג כלכלי וכדי להסיר את איום המלחמה. התקופה של השלום מתחילה, אבל כל אחת ממערכות השמש וכךגם השיווק שמתחיל להיות שדה הקרב החדש. ה-IPF מייסד ארגון חדש בשם "ארגון המכס" והמסחר הגלאקטי [GOTT] כדי שידאג ושהיבוא והיצוא בין הכוכבים יהיה הוגן לכולם. כאן נכנסות שתי הגיבורות שלנו, "אקלייר" ו"לומייר". הן אחראיות על היצוא והיבוא. אבל במהרהמתגלה שזהו רק כיסוי, כי הן בעצם סוכנות של "אקליפס", הבוס שלהן במפגש עבודות הצל [ES], והן פותרות וויכוחים כלכליים תקיפים.

מידע נוסף -

ז'אנר: אקשן, אצ'י, עתיד, מכה.

שנה: 09.10.2002 עד 19.03.2003

סוג: סדרת טלוויזיה, 24 פרקים.

פרקים שיצאו: 24.

סרטים:

KIDDY GRADE: IGNITION,

KIDDY GRADE:MAELSTROM, KIDDY GRADE: TRUTH DAWN.

דמויות:

אקלייר -

לומייר -

1.1.09| יום מבאס ברמוות.. \=

אז ככה.. היום בבוקר, לא הספקתי לקום ואמא שלי העירה אותי שהמחנכת שלי התקשרה
והיא רוצה לדבר איתי והדביקה לי את הטלפון לאוזן.. X=
ואז.. נאלצתי להקשיב למורה החופרת שלי.
היא אמרה שהיא רוצה לשלוח לנו עבודות במייל.! OO
(כי עכשיו אנחנו לא הולכים לבצפר בגלל המלחמה..)
אז בקיצור. התמתחתי, שטפתי פנים, צחצחתי שיניים ואכלתי ארוחות בוקר. S:
ואז הדלקתי את המחשב ודיברתי עם חברה וזה במסן.. פתאום היה "צבע אדום"!
רצתי למקלט עם כל המשפחה שלי.! ואז אחריי דקה כשהתקרבתי טיפה להציץ דרך הפתח
הקטן של המקלט פתאום שמעתי בבבבבבווווםםםםם!!! O:
הכל רעד, החשמל הפסיק לעבוד, המכוניות התחילו לצפצף ושמענו ניידות ואמבולנסיים..
ואז כשיצאנו הייתה הפסקת חשמל עד 8 בערב (מ12 בצהריים) X=
הקיצר, בסופו של דבר בזבזתי את כל היום בלי לעשות כלום (חוץ מלהתאמן קצת בדיאבולו).
כי לא היה חשמל.. :

אומנם יש דבר חיובי ביום הזה.. (אני תמיד נשארת אופטימית)
למדתי טריק חדש בדיאבולו , "טרפז כפול"! D:

יום טוב לכולם ואמן שלא יהיו עוד טילים (והפסקות חשמל)!

קניתי דיאבולו! D:

איזה כייף, קניתי לפניי שבוע דיאבולו (לאחר שראיתי את גיא צ'אן עם דיאבולו ורציתי גם! XD) עם ליטל סאן.. [=
ולמדתי כמה טריקים חדשים -


טרפז:











חצי שמש:









ומעלית..(אין לי אנימציה של זה לצערי)

יום טוב! [:

Chobits

שם: Chobits

ז'אנר: קומדיה, דרמה, מד"ב.

מספר פרקים: 26 + פרק ספיישל.

תקציר: בעתיד הקרוב, מחשבים אישיים יהיו בצורת נשים יפות ומושכות, הנקראות "פרסוקונס" (Persocons).מוטוסואה הידאקי הוא סטודנט עני שנכשל במבחן הקבלה שלו לקולג'.לכן הידאקי חייב לעבור לעיר, לקבל עבודה, וללמוד המון בתקווה שיצליח לעבור את מבחן הקבלה הבא לקולג'.הידאקי כמובן רוצה פרסוקון לעצמו, אבל עני מכדי לקנות אחד.יום אחד, בזמן שעבר ליד ביניין, הבחין הידאקי בפרסוקון ששכב בערמת אשפה.הפרסוקון שמצא הידאקי, לא נראה כמו כל אלו ששמע עליהם, אין לה שום מערכת הפעלה, ורק אומרת "צ'י".הידאקי לומר עוד על הפרסוקון שלו (שקרא לה בשם 'צ'י'), ומגלה שהיא לא משום סוג מוכר,וכנראה שהיא פרסוקון תוצרת בית.הידאקי גם למד על ה"צ'וביטס", פרסוקונס שיש להם את היכולת לחשוב בעצמם, במקום לקרוא נתונים מכל מיני תוכנות.גלו מה יקרה בין הידאקי וצ'י , בזמן שהיא לומדת עוד על הסביבה, האנשים והחיים.

-קרדיט לאתר FXP על הסיקור-

25.12.08| זהו סיפורה של אהבה נכזבת

איזו הרגשה אני כרגע מרגישה?

הרגשה איומה.

כזאת אני מרגישה.

אתם שואלים וודאי למה?

אז הנה היא התשובה..

התשובה היא מאוד ארוכה, אני מזהירה!

-------------------------------------

ביום חמישי (25.12.08)

אצלנו בדרום ירד גשם רב..

קיוויתי שהוא יפסיק עד הצהריים.

אבל הוא רק התחזק.

אז נאלצתי לבטל,

כמה יציאות שקבעתי.

ולהשאר בבית.

לקראת הערב בסביבות 17:30,

הגשם הפסיק.

שמחתי ויצאתי לשכונה..

חיפשתי את כל הידידים שיש לי בה.

והיו 2.

אבל בעיניים שלי?

ראיתי רק 1.

ראיתי את אותו נער,

אותו נער שאני כה מחבבת.

התקדמתי לעברו במעט היסוס..

ואז עצרתי לרגע.

הוא הסיט את מבטו מהילדה שדיברה איתו,

והסתכל לעברי.

הוא קרא לי בקול וחייך את חיוכו המקסים!

התקדמתי לעברו.

והצטרפתי לשיחה של שניהם.

הזמן חלף בלי ששמתי לב..

והילדה הייתה צריכה ללכת.

נשארנו שנינו לבד.

הייתה שתיקה לדקה קלה..

"זה הזמן! תספרי לו.. תספרי לו מה שאת מרגישה!"

ליבי הפציר בי, שוב ושוב.

הגנבתי לעברו מבט חוזר.

"אורן.." אמרתי בלחש..

"כן?.." הוא שאל.

"יש לי.. יש לי רגשות כלפייך!"

אמרתי והסטתי במהירות, את מבטי ממנו!

אחריי דקה, של שתיקה. הגנבתי אליו שוב מבט.

וראיתי אותו מחייך אליי חיוך קטן.

לפתע השתיקה הפסיקה!

הוא הסתכל עליי במבטו הכובש, ואמר..

"גם אני.. מרגיש כלפייך הרבה רגשות."

חייכתי אליו חיוך קטן בבישנות..

אבל בעצם..בפנים פשוט קפצתי משמחה!

הייתי כ"כ מאושרת..

ואז לפתע אמו קראה לו.

הוא נשק לי בלחי, נתן לי חיבוק ואמר לי..

"תחזרי לבית וב-18:30 אני מבטיח שאני יקרא לך."

הנהנתי בבישנות. וחזרתי לבית מאושרת מתמיד!

הסתכלתי בשעון..

השעה הייתה 18:10.

ניסיתי להעביר את הזמן שנותר,

ככל שיכולתי בצפייה בטלוויזיה.

ב-18:30 בדיוק התארגנתי בזריזות ויצאתי מהבית.

חיכיתי לו מחוץ לבית, מאושרת מתמיד!

עברו 10 דקות.. עברו גם 20 דקות.. והוא לא בא.

התחלתי לחשוש..אולי קרה לו משהו?

התקדמתי לשכונה וחיפשתי אותו..

לפתע שמעתי את דלת ביתו נפתח..

התחבאתי מאחורי קיר צר.

וראיתי אותו יוצא מהבית.

שמחתי מאוד.

"כמה טוב שהוא לא שכח אותי" חשבתי לעצמי..

בדיוק כשבאתי לקרוא לו..

לפתע שמתי לב שהוא פונה לכיוון אחר מהבית שלי.!

התחלתי לעקוב אחריו..

אחרי 7 דקות בערך, הוא נעצר מול בית אחד בשכונה שלנו.

הוא דפק קלות בדלת.

הדלת נפתחה.

וראיתי.. את אותה ילדה, אותה ילדה שדיברה איתו בהתחלה.

הוא חייך אליה ונשק לה בפה.

באותו רגע הלב שלי פשוט התפוצץ לרסיסים!

רצתי בוכייה בדמעות גדולות לבית.

פתחתי את הדלת. והסתרתי את דמעותיי..

כדי שאף אחד ממשפחתי לא יראה.

נכנסתי לחדרי וסגרתי את הדלת.

נשכבתי על המיטתי ובכייתי כמו שלא בכיתי בחיים.. )':

-------------------------------------

וזהו סופו של סיפורי העצוב.

וכן הוא אמיתי והוא קרה באמת.

עכשיו אומנם מצבי השתפר ומעט הוקל לי.

אבל הפצע בלב שנשאר לי מאותה אהבה נכזבת?

זה פצע שישאר איתי עד המוות.